מרכזים

במאמר "מרכזים – מבוא", מוסבר המושג מרכזים והשפעתו על כל תחומי החיים. במאמר זה ישנו פרוט תמציתי של שבעת המרכזים ותפקודיהם.

 

המרכז הראשון – מרכז השורש, מרכז הבסיס – מתפתח בין הגילאים שנה ושלוש. צבעו אדום חום, והוא ממוקם באזור עצם הזנב, פי הטבעת, ואיברי הרבייה החיצוניים.

מרכז השורש מייצג את הקשר שלנו כבני אדם אל עולם החומר. הדרך בה נחוו החיים, יחד עם הדפוסים שנקלטו בשנים אלו – מעצבים את חווית החיים מול העולם.

מרכז זה נקרא גם הבסיס, מאחר והוא הבסיס לפעילות המרכזים האחרים.

הוא אחראי על הקרקוע ועל החיבור אל האדמה – תחושת הביטחון והיציבות הבסיסיות, מבטא את האינסטינקטים ההישרדותיים המעוררים את היכולת לפעול להשגת יציבות, בטחון כלכלי, פרנסה, אוכל, בית והגנה.

ככל ששורשיו של האדם נעוצים בקרקע עמוק ויציב יותר, התמודדותו מול העולם החומרי פשוטה יותר.

חוסר של חום, מגע ,ביטויי אהבה כמו חיבוק, וסביבה אוהבת ורגועה בשנות ההתפתחות של המרכז, עלול ליצור חיסרון פנימי של אהבה בסיסית המעניקה בטחון , שאותה יחפש האדם למלא בדרכים חומריות שונות.

המרכז השני, ההרה, הטאן טיאן – המרכז מתפתח בין גיל שלוש לשמונה, צבעו כתום כאש, ממוקם באזור איברי ברבייה הפנימיים. מרכז זה מסמל את היצירתיות ואת מערכות היחסים האינטימיות: הוא היכל הרגשות ומסמן שינוי ואינדיבידואליות. המרכז ממונה על תפיסת המודעות המינית של האדם – תפיסה שלי את עצמי כגבר או כאישה. קיימת בו היכולת ליצור ולהרוס, לשנות ולהשתנות, הרפתקנות ויצר התחדשות. הכלי הוא הסקרנות המפעילה בדרך אל היצירה וההתחדשות. כמו כן, במרכז טמונה היכולת להגשים את כשרונותינו ללא פחד מתגובת הסביבה, וללא פחד מכישלון או הצלחה.

המרכז השלישי, מקלעת השמש, אגו והערכה עצמית-  מתפתח בין גיל שמונה לשלוש עשרה. הוא ממוקם בין הטבור לסרעפת, ואחראי על האגו – ההתפתחות האישית וההערכה העצמית של האדם.

למעשה, הוא מרכז הכוח: מתוכו אנו יוצרים קשרים פעילים עם שאר בני האדם בעולם.  מרכז זה מכוון אותנו להכרה, מעמד חברתי, הישגיות, והגשמת המטרות והשאיפות.

במרכז משולבים יסודות הפועלים יחד ליצירת קרקע בטוחה שתאפשר לאדם להביא את עצמו לעולם בביטחון ולהגשים את מטרותיו וחלומותיו.

בגילאים אלו מתחיל הילד לפתח תהליכים חשובים של הבנה עצמית, מודעות למוסכמות חברתית, ועמידה על רצון אישי (שלפעמים מובילה לתובענות ועקשנות). ההתעסקות בדרך בה הוא רוצה להציג את עצמו לעולם, מביאה אותו לעיצוב מראה חיצוני, לבוש, הצלחות, וניסיון לרכוש מעמד ושייכות חברתית.

המרכז הרביעי, חזה ולב, אהבה ונתינה – המרכז ממוקם בחולית גב / חזה אמצעית, צבעו ירוק טורקיז, והוא מתפתח בין הגילאים שלוש עשרה ושבע עשרה. הוא ממוקם בין שלושת המרכזים התחתונים לשלושת העליונים, והוא זה שמחבר ביניהם.

המרכז הוא האכפתיות, המסירות, היכולת לקבל את הוויתו הרגשית, הפיזית והרוחנית של האחר. הכוח לקבל ולתת אהבה ללא תנאים ואגו.

בעוד המרכז הקודם, מקלעת השמש, אחראי על הערכה עצמית, מרכז זה אחראי על אהבה עצמית. בלעדיהן קשה לקבל את האחר, קשה להבין וקשה לסלוח. כשהמרכזים עובדים נכון יש מרחב המאפשר אמפטיה, רחמים, והבנה.

המרכז החמישי, מרכז הגרון, התקשורת – המרכז ממוקם בגרון, פה, צוואר וחוליות צוואריות, צבעו כחול תכלת, והוא מתפתח בין הגילאים שבע עשרה ועשרים ואחת.

מרכז זה ממונה על התקשורת, ההשראה, כושר הביטוי, היכולת להתבטא באופן מודע וברור, הכוח לצחוק, לבכות, ולהביע רגשות.

בשנות התפתחות המרכז, מתרחשת מרבית הלמידה המודעת, והנער מתבגר ומתחיל לגלות מחויבות ואחריות בחייו: מחשבה רצינית על עתיד ועל שילוב בין כישרונות ושאיפות לבין היכולת לחיות ברווחה פיזית ונפשית. הוא הופך מודע למתרחש סביבו, והאינדיבידואליות שלו עומדת למבחן חברתי ומעמדי, על פי ערכי החברה אליה הוא משתייך: השכלה, ממון, יופי, כשרון, וכדומה. בתקופה זו הוא עשוי להיענות לציפיות הוריו וסביבתו, לפעמים תוך ויתור על רצונותיו האמיתיים, מה שעלול ליצור נתק בתקשורת פנימית.

יכולת ההקשבה אף היא איכות הקשורה לתחום זה – בעבודה על המרכז אנחנו לומדים לפתח יכולת הקשבה חיצונית ופנימית, ומקבלים ידע ממקום עמוק ורוחני בתוכנו. הקשבה פנימית יוצרת שקט, רוגע, ובטחון עצמי.

המרכז השישי, מרכז בלוטת האצטרובל, העין השלישית – אינטואיציה – ממוקם בין הגבות, בסיס הגולגולת, מוח, ומצח, צבעו סגול אינדיגו, והוא מתפתח בין הגילאים עשרים ואחת ועשרים וחמש. הוא מחבר את האדם אל האינטואיציה, אל התת מודע, ואל היכולת להבין תובנות מעצם הקיום.

מרכז זה אחראי גם על האיזון בין הראיה הפנימית והרגש לבין ההגיון השכלי: בתנועה נכונה תתעורר באדם תחושת הרמוניה ושלמות עם העולם ועם עצמו.

בשלב זה של התפתחותו הרוחנית האדם לומד לחיות עם הכוחות הפועלים ביקום, ומבין כי עצם הוויתו היא חלק אלוקי, המודרך ומושגח כל הזמן.

המודעות אל הנשמה מתעוררת כאשר האדם מתחיל לשאול את עצמו שאלות על תפקידו בחיים, ועולה בו התחושה כי כל הנכסים החומריים כבר אינם מספקים משמעות. מרכז העין השלישית הוא כמיהה להרמוניה – נפשית, רגשית ,שכלית ,רוחנית ופיזית .

דרך מרכז זה יכול האדם לראות כיצד הוא יוצר את המציאות שלו באמצעות דיבור ומחשבה , הוא מגלה כי הידע כולו נמצא בעולם, וכי יכולת קבלתו מותנית בחיבור אל מקורות הידע הללו .

כאשר מרכז זה אינו באיזון עלול האדם לחוות את מציאות חייו בדרך של שכל והיגיון, זלזול וסקפטיות כלפי תיאוריות רוחניות, וצורך בהוכחות מוצקות כדי להבין ולחוש.

המרכז השביעי, מרכז הכתר – תבונה ורוחניות – למרכז אין שנות התפתחות, הוא אינסופי, ממוקם בכיפת הגולגולת ומעליה (ביי הוי), וצבעו לבן, הוא מסמל הארה רוחנית וחיבור אל הרבדים הגבוהים ביותר של המודעות העליונה, המודעות האלוהית – האין סוף.

דרך התבוננות מנקודה זו, אדם לומד לקבל את עצמו בשלמות כחלק בלתי נפרד מהיקום. מרגע הלידה אנו חווים את חיינו כמסע בעולם העשיה, אשר רובו רע ומיעוטו טוב. כאשר אנו מתחברים להתבוננות דרך מרכז הכתר, אנו מאפשרים לאור האלוקי להיכנס פנימה, ולהציף אותנו באור של ריפוי ואהבה. דרך מרכז זה נכנסת האנרגיה אל כל המרכזים התחתונים, לכן כאשר אין תנועה טובה במרכז האדם יחוש חסר ייעוד ומבולבל. למרכז הכתר יכולת לחבר אותנו למאגר תבונה וידע רוחני ללא גבולות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *